גזר דין בתיק ת"פ 040003/04

ביום 4.1.2004 הוגש נגד הנאשם כאן ו'אחר' - עוזי משיח (להלן: נאשם 1), כתב אישום שייחס להם ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, חטיפה, התחזות כעובד ציבור ואיומים.

בתאריך 15.7.2004 הוגש בעניינם של שני הנאשמים כתב אישום מתוקן, זאת במסגרת של הסדר טיעון שהתיחס גם לעונש שיבקשו הצדדים, להטיל על הנאשמים.

עובדותיו של כתב האישום המתוקן העמידו את חלקו של הנאשם כאן, על ביצוע עבירות של קשירת קשר וסיוע לניסיון שוד בנסיבות מחמירות בעוד שלנאשם 1 יוחסו עבירות של קשירת הקשר, ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, התחזות לעובד ציבור ואיומים.

ההסדר באשר לעונש כלל עתירת התביעה להטלתו של מאסר בפועל, לתקופה של 18 חודשים על נאשם 1, כאשר עונשו של נאשם 2, אמור להיגזר מעונשו של נאשם 1, בהתחשב בחלקו הפחות יותר מחלקו של נאשם 1 בביצוע העברייני הכולל.

בהתחשב בנסיבותיו הבריאותיות של נאשם 1, במכלול השיקולים שפורטו שם, גזרתי את דינו של הנאשם כך, שלא הטלתי עליו עונש מאסר לריצוי בפועל. מאידך, הארכתי המאסר על תנאי מת.פ. 1149/03 ולתקופה של שנתיים שהיה תלוי ועומד נגדו, חייבתי אותו בקנס כספי ע"ס 1000 ש"ח ופיצוי למתלונן בסך של 2,500 ש"ח.

הטיעונים לעונש:

נאמן לעמדה שהציגה המאשימה בהסדר הטיעון, ביקש ב"כ התביעה להטיל על הנאשם 2 עונש מאסר לריצוי בפועל, שייגזר באופן יחסי למעורבותו של נאשם זה בכלל הביצוע העברייני; חרף האמור וחרף העבודה שהנאשם 2 הורשע בעבירות נגזרות מעבירותיו של הנאשם 1, סיוע לניסיון שוד וקשירת קשר, כשהעונש על סיוע הוא מחצית מעונשו של הנאשם 1, ביקש ב"כ המאשימה כי העונש שיוטל על נאשם 2 לא יהא כדי מחצית מעונשו של נאשם 1, אלא הרבה יותר בהתחשב במעורבותו האקטיבית של נאשם 2, במעשה העבירה, כשאין לראות במחיקת הוראת החיקוק המחמירה והעמדת הוראה מקלה יותר כחזות הכל.

את עמדתו זו נימק ב"כ המאשימה בעברו המכביד של הנאשם 2, שחרף מחלותיו זקף לחובתו גיליון הרשעות קודמות מכביד, לרבות מאסרים בפועל שהוטלו עליו לאורך שנות פעילותו העבריינית, כך שמצבו הבריאותי הקשה מעולם לא מנע ממנו המשך פעילותו העבריינית. מאידך, ביקש ב"כ הנאשם 2 שלא להטיל על הנאשם 2 מאסר לריצוי בפועל, בהתחשב בנסיבות הבאות:

חלקו היחסי של נאשם 2, קטן בהרבה עד כדי מחציתו ואף יותר, מחלקו של הנאשם 1, בביצוע העברייני; משנאשם 1 לא נדון לעונש מאסר לריצוי בפועל חרף הדומיננטיות שלו בביצוע עבירות ניסון השוד, חרף האלימות שהפעיל כלפי קורבן העבירה, לא יהא זה נכון וצודק להטיל על הנאשם 2 עונש מאסר לריצוי בפועל, במיוחד לאור העתירה המשותפת של הצדדים, והשכל הישר לפיה התבקש ביהמ"ש לגזור את דינו של נאשם 2, "בנגזר" מעונשו של נאשם 1. כך, שמקל וחומר, משלא הוטל על נאשם 1 עונש מאסר לריצוי בפועל, אין לנהוג כך בעניינו של נאשם 2.

בענין מצבו הבריאותי של הנאשם 2, טען בא כוחו כי מצבו הבריאותי של הנאשם 2: "אינו טוב בהרבה" ממצבו של הנאשם 1, והנאשם 2 שסובל ממחלת הסרטן מזה תקופה ממושכת, חווה התפתחות קשה וחמורה של מחלת הסרטן במקומות אחרים בגופו. באפריל 2002 נותח עקב התפשטות מחלת הסרטן בריאותיו - דבר שהצריכו לטיפולים רפואיים, לרבות כריתת ריאה ימנית וחלקים מריאה שמאלית. כאשר על פי האישור הרפואי האחרון מיום 3.2.2005 מבית החולים וולפסון, מחלקה אונקולוגית, מקבל הנאשם טיפולים כימותרפיים מדי שבוע, למניעת התפשטות המחלה שהתפשטותה מוגברת בחודשיים האחרונים; טיפולים אלו קשים מאוד וכרוכים בתופעות לוואי קשות.

לאור כל האמור לעיל, ביקש כי עונשו של הנאשם 2 יהא אף קל מעונשו של נאשם 1.

ה ע ו נ ש

לאחר ששקלתי בטיעוני ב"כ הצדדים, מצאתי שלא לדון את הנאשם 2 לעונש מאסר לריצוי בפועל וזאת מן הנימוקים הבאים:

בהשוואת חלקו של נאשם 2 בביצוע העברייני הכולל, אל מול חלקו של הנאשם 1, יימצא כי חלקו של הראשון קטן בהרבה מחלקו של הנאשם 1.

נכון הוא הדבר, כי מצבו הבריאותי של הנאשם 2 אף שלא היה טוב במשך השנים לא הפריע לו  הדבר להסתבך בפלילים. אך נראה כי התפתחות המחלה בחודשים האחרונים, כעולה מתוך הסיכומים הרפואיים המאוחרים ותכיפות הטיפולים הכימותרפיים מדי שבוע, מצביעים על כך כי תוחלת ואיכות חייו של נאשם זה נפגעו באופן ממשי.

בנסיבות המיוחדות ויוצאות הדופן כמתואר לעיל, מצאתי שלא למצות את הדין עם הנאשם 2, ואני דן ן אותו לעונשים הבאים כדלקמן:

12 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי שבמשך תקופה של 3 שנים לא יעבור הנאשם עבירת אלימות, או רכוש מסוג פשע.

הנאשם ישלם קנס ע"ס 1000 ש"ח, או 30 ימי מאסר תמורתם.